<h1>משמרת הבית לרשב"א על תוה"ב בית רביעי שער שני</h1>
<h2>דף סא:</h2>
עוד שם כתב החכם מי שהוא חשוד וכו'. אמר הכותב חפץ הרוצה לחלוק לכל דבר מביא לכלל טעות. דודאי אם אינו חשוד למה שאין הרבים רגילין להקל בו אעפ"י שהוא מיקל בדבר שהרבים מקילין בו, מפקידין אצלו אותו דבר בעצמו ולא חיישינן לחילופי שאינו חשוד לא לגזול ולא להחליף, ואין זה קרוי מומר לאותו דבר שהוא שמיקל בדבר זה אינו בעיניו כעובר וכמומר לזה, והיינו דאסיקנא בפ"ק דחולין (ו', א') ובגיטין פרק הניזקין (ס"א, ב') דלחלופי לא חיישינן משום דבדמאי הורגלו רבים להקל ותנן בשלישי של מס' דמאי (מ"ד) המוליך חיטיו לטחון הכותי ולטחון עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית, לטחון הנכרי דמאי, המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ בחזקתן למעשרו' ולשביעית אצל הנכרי כפירותיו, ר' שמעון אומר דמאי. וכל שכן חשוד באיסורין דרבנן כאוכל גבינה של נכרים וכבר כתוב זה בחבור בארוכה ובביאור רב, אבל אם היה חשוד לגזלה אין מפקידין אצלו כל דבר שיש לחוש לחלופי איסור שהוא נוהג בו ואפי' לחלופי דמאי, וכדאמרינן התם השתא מגזל גזלה חלופי מבעיא וכן אם חשוד בדבר כגון לנבלות וכיוצא בזה אין מפקידין בידו אותו דבר אם הוא של תורה עד שיהא בו ב' חותמות ואם של דבריהם בחותם אחד וכמו שכתוב בחבור בביאור רב. ומה שכתב דמה שכתב המחבר בחב"ית וחמ"פג שלא כשיטת הירושלמי, לא ידענא מאי קאמר ואולי כתב שלא בהשגחה. ויתר הדברים שכתב שם בחותם אחד ושני חותמות לרבנן ולרבי אליעזר אין ממש בדבריו וכבר כתבתי כל זה בארוכה בבית היין בס"ד, וכן השבתי בארוכה במה שכתב בענין מפתח וחותם ואיני צריך לכתוב עוד כאן.
